חמש שאלות על כל מה שמעניין היום בסין: ראיון עם אריה שרייר

יולי 15, 2020
כל הפוסטים

ראיון עם אריה שרייר, מנכ"ל PTL Group

  1. מה מצב מגפת הקורונה בסין בכלל ובשנגחאי בפרט בימים אלה?

עד לא מזמן התחושה כאן בסין היתה כאילו המשבר חלף והחיים חזרו למסלולם. המסעדות היו מלאות, הרחובות שוקקי חיים, התחבורה הציבורית בתפוסה מלאה, ובהדרגה נחלשה גם ההקפדה על עטיית מסיכות ושמירת מרחק. רבים נושאים עיניים לתערוכת הייבוא והייצוא הגדולה (CIIE) שמתקיימת בסין מדי נובמבר. הציפייה היא שעד שיגיע המועד מציגים מחו"ל כבר יוכלו להגיע לסין ולהשתתף. בינתיים חלק מהתערוכות כבר מתקיימות כסדרן, אך עדיין ללא מבקרים מחו"ל כך שחברות זרות מיוצגות בתערוכות על ידי הצוות המקומי שלהן.

התפרצות הגל השני בבייג'ינג זרקה אותנו אחורה בבת אחת: כמה אזורים בעיר נסגרו, בין אם מרצון או כהוראת הרשויות, הצוות שלנו בבייג'ינג חזר לעבוד מהבית, וכל מי שמגיע מבייג'ינג לשנגחאי נכנס מיד לבידוד.

החיים בשנגחאי בינתיים לא הופרעו, אך אנשים שבו להשתמש במסכות וכולם מתחילים להבין שהמגפה עדיין לא מאחורינו.

  1. בשנים האחרונות העניין של חברות ישראליות בשוק הסיני גבר. האם אתה עדיין ממליץ לחברות ישראליות להקצות משאבי שיווק לטובת השוק הסיני?

בוודאי. השוק הסיני היה ונותר יעד עסקי חשוב שהעולם תלוי בו. סקרים שבוצעו בחודשים האחרונים על ידי לשכת המסחר האמריקאית בסין מעידים שרוב תשתיות הייצור והמפעלים בסין המנוהלים על ידי חברות זרות, צפויים להישאר בסין, כך שחשיבותה ומעמדה של סין בשרשרת הייצור העולמית לא באמת נפגעו. מעבר לכך, ממשלת סין מוסיפה לפרסם הנחיות והקלות חדשות במטרה להמריץ את הכלכלה והמסחר הגלובלי.

אי אפשר להתעלם מעוצמתה של סין ככוח קנייה, אולם יש לקחת בחשבון שדברים בכל זאת השתנו, למשל הרגלי הקנייה וסדרי העדיפויות של הצרכן הסיני. בימים אלה הוצאות אקראיות הן פחות נפוצות ואילו שיקולים של חיסכון וצריכה אחראית מקבלים עדיפות גבוהה יותר.

לכן, בטרם נכנסים לסין, היום יותר מתמיד חשוב לבדוק את תנאי השוק בכל אחת מהתעשיות, ולהתייעץ עם גורם מקומי מומחה לצורך טוויית האסטרטגיה המתאימה ביותר לחברה, לתעשייה ולמוצר שעל הפרק.

  1. בעבר חברות טכנולוגיות ישראליות היססו אם לקיים עסקים עם חברות סיניות מחשש של העתקת פטנטים וטכנולוגיות. האם המצב השתנה?

כיום, בדיוק כמו בעבר, יש לנהל עסקים בסין בזהירות מירבית. במהלך השנים נצבר ידע רב על איך לעשות עסקים בסין ובעיקר על הטעויות מהן יש להימנע. למרבה הצער, חברות רבות נוטות לחפש לעצמן קיצורי דרך ולכן הן חוזרות על טעויות העבר.

יש לא מעט מומחים וספקי שירותים שיכולים להוביל חברות ישראליות בסין תוך מזעור סיכונים. גם סין מצידה התקדמה מאוד בשיפור האמצעים להגנה וענישה על עבירות של העתקת קניין רוחני. כל מי ששואף להיכנס לסין צריך להתכונן היטב מראש, לחקור וללמוד מהי הדרך הטובה ביותר לעשות עסקים בסין ובאילו אמצעים לנקוט כדי להגן על טכנולוגיות.

  1. כיצד מלחמת הסחר משפיעה על חברות ישראליות? האם יש לחברות טכנולוגיה ישראליות מגבלות למכירת מוצריהן בסין?

למלחמת הסחר בין סין וארצות הברית יש אפקט כפול. מצד אחד מדובר בהזדמנות עבור חברות ישראליות המסוגלות להוות אלטרנטיבה ראויה למוצרים אמריקאיים, בפרט כשמדובר במוצרים טכנולוגיים. כחלק ממאמציה של סין לסגור את הפער הטכנולוגי מול ארצות הברית, הממשלה מחלקת תמריצים לכל חברה שיכולה לתמוך בה בתהליך.

מצד שני, חברות ישראליות רבות הפועלות בשני השווקים חוששות מהרגע שבו תיאלצנה לבחור באיזה מהם הן מעוניינות להמשיך לפעול, מחשש שתידרשנה להפסיק את פעילותן בשוק השני. אולם המודל הייחודי של PTL Group פותר את הדילמה של חברות החוששות לעבוד בסין בשל הלחץ האמריקאי.

נכון להיום לא חלות מגבלות על חברות בינלאומיות כתוצאה ממלחמת הסחר, למעט המכסים עצמם בין שתי המדינות שמשנים את מצב השוק.

קראו עוד על הנרטיבים הסותרים של מלחמת הסחר בין סין-ארה"ב.

  1. בשנים האחרונות הוקמו בסין פארקים תעשייתיים במטרה למשוך חברות ישראליות להקים בשטחם מרכזי פיתוח. האם אתה ממליץ לחברות ישראליות להיעזר בהטבות שמציעים הפארקים הללו? האם יש אזורים עדיפים על פני אחרים?

בעשרים השנים האחרונות נפתחו בסין עשרות פארקי תעשייה כאלה, שמנסים לפתות חברות להקים עסק בתחומי הפארק. למרות התנאים המפתים (מענקים והטבות מס), מעט מאוד חברות הצליחו לשרוד. זאת משום שההטבות פשוט לא הספיקו לחברות כדי להגיע למצב של רווחיות, המענקים אזלו בטרם החברה הצליחה לבסס את עצמה בסין. הטבות המס לא הועילו, שכן החברות לא הגיעו לסף הרווחים שאיפשר את קבלתן. גם מיקום הפארקים היווה בעיה. הם היו ממוקמים בדרך כלל באזורים מרוחקים בהם היה קושי למצוא לקוחות, ספקים, צוות עובדים, או נותני שירותים איכותיים.

הממשלות המקומיות גילו בדיעבד, שהמענקים שהן מיהרו לחלק לכל חברה שהגיעה לסין פעלו בסופו של דבר לרעתן. מספר גדול של חברות נטשו או נסגרו והפארקים נותרו כמעט ריקים.

מה שהכשיל את הפארקים הוא הצורך שלהם להגיע לרמת פעילות מספקת, כפי שהורו להם הממונים עליהם. כדי להצדיק את ההשקעה, נדרש מצוותי הפארקים להראות נתונים חיוביים ממספר רב של חברות זרות ולכן הם הציעו תמריצים והטבות באופן חופשי, מבלי שבדקו קודם לכן את סיכויי ההצלחה של החברה בסין. לפארקים לא היו הכלים המתאימים כדי לתמוך בחברות הזרות ולאפשר להן לפתח את העסק שלהן באזור. ברבים מהמקרים הפקיד האחראי היה עובר לתפקידו הבא לאחר שנתיים, כך שמידת המחויבות שלו לפרוייקט היתה מוגבלת מלכתחילה.

יש לנו ניסיון עשיר בעבודה בפארק כזה, מכיוון שהאינקובטור התעשייתי שלנו ממוקם באחד מהם. במקרה זה, הנהלת הפארק הבינה שהטבות המס אינן מספיקות כדי לגרום לחברות להישאר ולפעול בפארק לאורך זמן. הם הבינו שיש צורך לספק לחברות הזרות חברת ניהול שמבינה את הצרכים שלהן ויכולה לספק להן צוות ניהול ותמיכה מקצועי. זה מאפשר לחברות הזרות המגיעות לפארק להשתמש בתשתיות הניתנות במקום בזמן שהן מרכזות את המאמצים בפיתוח עסקי. פארקים שמציעים שירותים כאלה ימשכו חברות זרות גם בעתיד, ובצדק.

אם יש לכם שאלות נוספות או עניין לבדוק את האפשרויות שלכם בסין, אנחנו כאן כדי לעזור! 

איך אפשר לסייע לכם בניהול הפעילות בסין?

צרו קשר