MADE IN CHINA 2025 התכנית הסינית לקידום הטכנולוגיה המקומית שהציתה בהלה והתנגדות בינלאומית

נובמבר 26, 2018
כל הפוסטים

MADE IN CHINA 2025  היא תכנית אסטרטגית עליה הכריז ראש הממשלה הסיני לי קגיאנג במאי 2015. התכנית שאבה את השראתה מתכנית Industry 4.0 של גרמניה לתעשיות הייצור החכמות, אך היא אינה זהה (לפי ניתוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) היא "הרבה יותר רחבה"). כשיצאה התכנית ב- 2015 היא לא עוררה הרבה רעש, אבל לאחרונה היא עומדת במרכזה של מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, והשם "מייד אין צ'יינה 2025" הופך במהירות לסמל של הלאומנות הגוברת בסין.

פקידי ממשל אמריקאים וחברות זרות רבות סבורים שזו תכנית המיועדת להשתלט על עולם ההי-טק. הם טוענים שהתכנית היא דורסנית במהותה ומשקפת, ואף מחזקת תופעות מטרידות כגניבת קניין רוחני בסין. לעומתם, פקידי ממשל סיניים טוענים שהתכנית מיועדת להעלות את תחום הייצור הסיני לרמה גלובלית, והיא עולה בקנה אחד עם כללי ארגון הסחר העולמי (WTO) משום שהתכנית פתוחה להשתתפות של שחקנים זרים, היא שקופה, והיא רק ממליצה על יעדים ולא קובעת יעדים מחייבים. זה הבסיס למלחמות הסחר הנוכחיות אשר מבליטות את ההבדלים התרבותיים, השלטוניים והכלכליים בין סין לבין ארה"ב.

לפי הגדרתה, תכנית MADE IN CHINA 2025  שואפת:

  • לשפר את ערכן של הסחורות המיוצרות בסין ולדחוף את המוצרים הסיניים במעלה שרשרת הערך.
  • לחזק את התחרותיות הגלובלית של סין בתעשיות מתקדמות ולחזק את נוכחותה בתעשיות ההי-טק.
  • לצמצם את תלותה של סין בטכנולוגיה זרה. אחד היעדים למשל הוא הגדלת תכולת חומרי הליבה המקומיים במוצרים מוגמרים מ-40% ב-2020 ל-70% עד 2025.

כדי להשיג את יעדי התכנית, ממשלת סין עדכנה את מדיניותה והגדילה את ההשקעות הסיניות במגזרים הטכנולוגיים שנשלטים היום על ידי ארה"ב ואירופה, בעיקר בעשרה ענפים: טכנולוגיית מידע חדשה ומתקדמת לרבות בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטום; כלי ייצור ממוכנים ורובוטיקה.  ציוד תעופה, חלל ואווירונאוטיקה; ציוד ימי וספנות מתקדמת מבחינה טכנולוגית; ציוד למסילות רכבת מודרניות; כלי רכב אוטונומיים וכלי רכב המונעים באנרגיות חדשות; ציוד חשמלי; ציוד חקלאי; חומרים חדשים; מוצרי ביו-פארמה ומוצרים רפואיים מתקדמים.

למעשה, תכנית מייד אין צ'יינה 2025 היא רק חלק ראשון בתכנית גדולה יותר:

2015-2025 – זהו החלק הראשון שאנו כרגע בעיצומו, החלק השני יהיה ב- 2025-2035  והחלק השלישי בין  2035-2045.

שאיפותיה ארוכות הטווח של התכנית הפעילו את פעמוני האזעקה של המערב, ועוררו את מלחמות הסחר הנוכחיות בין ארה"ב לסין. החשש העיקרי הוא שאם התכנית הסינית תצליח, היא תעשה לייצור ההייטק את מה שסין עשתה לייצור הזול בעשרים השנה האחרונות: תשאב חלק גדל מהייצור העולמי ותרכז אותו בידיה.

הממשל האמריקאי רואה בתכנית מייד אין צ'יינה 2025 איום על תעשיות אמריקאיות עתירות ידע. מנקודת מבטו התוכנית נועדה לשדרג את יכולותיה של סין בכל התעשיות עתירות הטכנולוגיה – כדי לממש את חזונו של נשיא סין שי ג'ינפינג להובלה סינית עולמית בתחומים הללו. המכסים שהטיל טראמפ על סחורות סיניות נועדו לערער את הצלחת התכנית, אך אם מלחמת הסחר בין סין לארה"ב לא תירגע – היא עלולה להוביל להאטה בכלכלה הגלובלית ואף למיתון, וזה כמובן ישפיע גם על ישראל. בינתיים, כפי שכתב אלי ברש בדה מרקר, ישראל דווקא יכולה להרוויח ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שכן "צינון התעניינות המשקיעים הסינים בחברות הטכנולוגיה האמריקאיות מובילה אותם לזרועות ההיי־טק הישראלי".

עיקר הטיעונים נגד תכנית מייד אין צ'יינה 2025:

  1. התכנית משמשת כמסווה לגניבת ידע טכנולוגי

הרבה לפני עידן טראמפ פקידי ממשל אמריקאים כבר האשימו את סין בגניבת קניין רוחני בשווי מאות מיליארדים מחברות אמריקאיות.

מי שרוצה להבין את עמדתו הנוכחית של הממשל האמריקאי בנושא, מוזמן לקרוא דו"ח בנושא זה שפרסם נציג הסחר של ארה"ב בחודש מרץ 2018. הדו"ח מתמקד במדיניות ובפעילות סינית בנוגע לקנין רוחני והעברת טכנולוגיה חדשנית. הוא מאשים את סין בגניבת סודות מסחריים ובשימוש בריגול סייבר "כדי לפגוע ברשתות מסחריות אמריקאיות בהתאם ליעדי המדיניות התעשייתית של סין." הדו"ח מסביר כיצד מערכת כללים קפדנית למניעת גישה של חברות זרות לשוק, המחייבת הקמת מיזמים משותפים בין חברות זרות ומקומיות ושיתוף בקניין הרוחני של שותפים זרים ומקומיים, גרמה לממשל האמריקאי להשתכנע שכוונתה האמיתית של מייד אין צ'יינה 2025 היא להשתמש במסווה של "שוק פתוח" כדי לגנוב קניין רוחני מחברות זרות.

  1. התכנית מכוונת להשתלטות ולא להשתלבות

מטרותיה של סין להשיג "עצמאות" ולהפוך למעצמת ייצור התקבלו בחשדנות על-ידי אנליסטים במערב. הטענה הרווחת היא שסין, באמצעות תכנית מייד אין צ'יינה 2025, אינה מתכוונת להשתדרג על מנת להצטרף לשורת הכלכלות של הטכנולוגיה הגבוהה (כגון גרמניה, ארה"ב, דרום קוריאה ויפן) אלא שהיא מתכננת לתפוס את מקומן. כלומר סין לא שואפת רק להשתלב בשוק הגלובלי, אלא נוקטת אמצעים כדי לממש שאיפת השתלטות.  לכן מדינות מערביות המסתמכות על ייצוא מוצרי הי-טק או על שרשרת אספקה גלובלית של רכיבים להי-טק – חשות איום.

לדברי פיטר נבארו, יועץ הסחר הבכיר של טראמפ בכלכליסט: "סין סימנה את התעשיות העתידניות של ארה"ב, והנשיא טראמפ מבין טוב יותר מכולם, שאם סין תכבוש בהצלחה את התעשיות המתעוררות של העתיד, לאמריקה לא יהיה עתיד כלכלי והביטחון הלאומי שלה ייפגע באופן חמור".

  1. התכנית מפירה את כללי ארגון הסחר העולמי

ממשלות ואמצעי תקשורת זרים מתחו ביקורת על מייד אין צ'יינה 2025 כתוכנית המפירה את התחייבותה של ממשלת סין כלפי ארגון הסחר העולמי לפעול בהגינות בתחרות העולמית והרב-צדדית. ממשלות זרות סבורות שאפילו ההיבטים הרכים יותר של התכנית, כגון סבסוד חברות העובדות על בינה מלאכותית, עלולים להוות תחרות בלתי הוגנת משום שהתקדמות החברות הסיניות נתמכת במשקלה הכבד של המדינה ולא בכוחות השוק החופשי.

אם כוונותיה של סין הינן אכן כפי שמתאר לורנד לסקאי ממועצת יחסי החוץ – "הכללת שרשרת אספקה טכנולוגית גלובלית שלמה באמצעות סבסוד תעשייה מקומית ומדיניות תעשייתית מרקנטיליסטית" – הרי שזו תהיה הפרה ברורה של הסכמי הסחר החופשי של ארגון הסחר העולמי.

  1. התוכנית לא באמת פתוחה לחברות זרות

למרות הצהרותיה המבטיחות של סין, חברות זרות אינן מתרשמות שמדיניות מייד אין צ'יינה 2025 היא בעדן.

מחקר שנערך לאחרונה בקרב 532 חברות אירופאיות בסין, מצא ש-58% מהן לא הצליחו לקחת חלק בהטבות של תכנית מייד אין צ'יינה 2025 ומספר ניכר מהן דיווחו שהתכנית מפלה לרעה חברות זרות. בנוסף, 19% מהן "הרגישו שמכריחים אותן למסחר טכנולוגיה בתמורה לקבלת גישה לשוק הסיני" למרות שהשותפים הסיניים מתעקשים שזו אינה דרישה מוקדמת.

לחצו כאן לצפייה בסרטון ההסבר של הוולסטריט ג'ורנל

עיקר הטיעונים בעד תכנית מייד אין צ'יינה 2025 :

פקידי הממשל ואמצעי התקשורת הממלכתיים בסין מגוננים על תכנית מייד אין צ'יינה 2025 , ואלו הם הטיעונים המרכזיים:

  1. אסטרטגיה תקינה, שקופה ופתוחה שדווקא מגינה על קניין רוחני

תכנית MADE IN CHINA 2025  תואמת לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO) משום שהיא פתוחה להשתתפות של שחקנים זרים, היא שקופה, והיא רק "ממליצה" על יעדים ולא קובעת יעדים מחייבים (כך הצהיר סגן שר המסחר של סין בשינחואה, סוכנות הידיעות הרשמית של ממשלת סין)

בנוגע לקניין רוחני, סגן שר האוצר של סין מסביר ש"סין השיגה התקדמות רבה בתחום הקניין הרוחני תוך התמקדות בפיתוח כישרונות ועידוד חדשנות, להבדיל מהשגת דומיננטיות או הגמוניה. סין תציב את הגנת הקניין הרוחני בראש סולם הקדימויות לפיתוח מבוסס חדשנות והיא אינה מאיימת על חברות או ממשלות מערביות. מטרת התכנית ליצור מכנה משותף בין סין לחברה המערבית, במיוחד בארה"ב". (צוטט ברויטרס)

  1. תכנית מקומית שנועדה לצמצם סיכונים ולהבטיח צמיחה

לדברי מועצת המדינה של סין, מייד אין צ'יינה 2025 אינה יותר מאשר מדיניות מקומית להעלאת הייצור הסיני לרמה גלובלית, לא להשגת דומיננטיות בשוק. לפיכך, חששותיה של ארה"ב אינם מוצדקים. סין שואפת לשדרג את מגזר הייצור שלה ו"לשפר את התחרותיות של המדינה מ'בית החרושת של העולם' למעצמת ייצור של ממש המתמקדת גם בתכנון, לא רק בייצור".

מומחים שונים מסבירים שתכנית מייד אין צ'יינה 2025 מיועדת לסייע לסין להימנע מ"חיסול בטרם עת של התיעוש" (Premature Deindustrialization). מונח זה, שטבע הכלכלן דני רודריק מאוניברסיטת הרוורד, מתייחס למצב שבו מדינה מתחילה לאבד את משרות הייצור שלה עוד בטרם התעשרה. חלום הביעותים של סטגנציה כלכלית בסין אחרי עשורים של צמיחה שלא נראתה כמותה ממשיך כנראה לרדוף את פקידי ממשלת סין: בשנת 2015 אמר לו ג'יוויי, אז שר האוצר של סין, שלמדינתו יש סיכוי של 50% ליפול למלכודת זאת בחמש עד עשר השנים הבאות."

  1. חיזוק החדשנות המקומית חיוני לעתידה של סין

סין מבקשת להפסיק להישען על טכנולוגיה זרה בשרשרת האספקה שלה, ובמקביל היא מטפחת את הגאווה הלאומית בחברות הטכנולוגיה המקומיות. מייד אין צ'יינה 2025 משקפת את השאיפה לעצמאות הטכנולוגית של סין. לי יואן מהניו-יורק טיימס מסביר שהחרם האמריקאי על חברת ZTE אשר אילץ את ענקית הטלקום להקפיא את פעילותה, היה רגע מכונן – שבו סין הבינה את האיומים שמולם היא ניצבת. כל עוד סין ממשיכה לייבא 90% מרכיבי המוליכים למחצה הדרושים לה, השגשוג הטכנולוגי שלה נשען על "יסודות חול נודדים", כך נכתב אז בעיתון הלאומי צ'יינה דיילי. עצירת הפעילות של ZTE הבהירה למקבלי ההחלטות בסין עד כמה חיוני להבטיח את עצמאותם בטכנולוגיות הליבה. מנקודת מבט זו, חיזוק החדשנות המקומית הוא חיוני לעתידה הכלכלי של סין.

לדברי אריה שרייר, מנכ"ל PTL GROUP : "אנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות, במיוחד כשהדבר נוגע ללקוחותינו האמריקאים שמושפעים ישירות ממלחמת הסחר בין סין לארה"ב. בנוגע לחברות ישראליות, מצד אחד נפתח כרגע חלון הזדמנויות, שכן העניין של הממשל הסיני בכל הקשור לטכנולוגיות מתקדמות מתגבר והולך, וככל שיקשה עליהם למצוא שת"פ בארה"ב הם יפנו ופונים לשווקים אחרים. בשבועות האחרונים אנו אכן חשים בהתעוררות מחודשת בהתעניינות בטכנולוגיות ישראליות מהצד הסיני לאחר שמספר חודשים קודם לכן חשנו רגיעה מסוימת בתחום.

"מצד שני, תכנית MADE IN CHINA 2025  מעלה אצל חברות ישראליות דילמות בשאלות עקרוניות, כגון: האם כדאי לקבל השקעות סיניות ואיך זה ישפיע על המכירות שלהם לארה"ב? האם להקים אתרי יצור בסין, עם או בלי שותפים מקומיים? ועוד.

"אין תשובה אחידה או המלצה חד משמעית גורפת. כל חברה ישראלית צריכה לנתח את המקרה שלה באופן פרטני, ואנו נשמח להיפגש ולסייע בחשיבה. כמו תמיד אנו ממליצים לכל חברה ישראלית להתקדם בזהירות, לא לאבד שליטה על התהליך ולא להיענות להצעות מפתות ללא פיקוח ובקרה". 

צרו קשר ונשמח לסייע.

צוות PTL GROUP

מילות מפתח

הישארו מעודכנים

הצטרפו לרשימת קוראי הניוזלטר שלנו




Please prove you are human by selecting the Plane.