בעוד העולם מתמודד עם אתגרי העיור המואץ, סין מובילה מהפכה טכנולוגית – אורבנית חסרת תקדים. תחת חזונו של הנשיא Xi Jinping (שי ג'ינפינג), המדינה משקיעה למעלה מ-2.4 טריליון יואן בפיתוח "ערים חכמות" – מרחבים עירוניים המשלבים טכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות עם ניהול עירוני חדשני.
הדוגמה המובילה לחזון זה היא אזור Xiong'an (שיונגאן) החדש, המכונה בסין "פרויקט המילניום". זוהי עיר המתוכננת להיות חופשיה מ"מחלות עירוניות" כמו צפיפות יתר וזיהום אוויר, ותוכננה במיוחד לאפשר "חיים מלאים גם בתקופות של הגבלות". העיר תשמש כמודל לפיתוח אזורי מטרופולין מתקדמים, כולל אזור Beijing-Tianjin-Hebei, חגורת הכלכלה של נהר היאנגצה, והדלתה של נהר היאנגצה.
במקביל, ענקיות הטכנולוגיה הסיניות מובילות פרויקטים שאפתניים משלהן. Tencent מקדמת את "Net City" בשנג'ן – מתחם עירוני חכם המשתרע על פני כ-2 מיליון מ"ר, שישמש כמטה החברה וכמודל לחיים עירוניים בעידן הפוסט-קורונה. Alibaba, מצידה, פיתחה את מערכת City Brain, שכבר פועלת ביותר מעשרים ערים.
הערים החכמות בסין נשענות על מספר טכנולוגיות מפתח:
- רשתות IoT (Internet of Things): מערך עצום של חיישנים ומכשירים חכמים המחוברים לרשת ואוספים נתונים בזמן אמת על כל היבט של החיים העירוניים – מצריכת חשמל ועד לדפוסי תנועה של אזרחים.
- מערכות AI מתקדמות: כמו מערכת City Brain של Alibaba, שמנתחת את הנתונים ומקבלת החלטות אוטומטיות בתחומים כמו ניהול תנועה, צריכת אנרגיה ובטיחות ציבורית.
- רשתות 5G: תשתית התקשורת המהירה של Huawei ו-ZTE מאפשרת העברת כמויות עצומות של מידע בזמן אמת, תנאי הכרחי לתפקוד הערים החכמות.
- מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS): המאפשרות ניתוח מרחבי מדויק וויזואליזציה של נתונים עירוניים.
- מערכות זיהוי מתקדמות: טכנולוגיות לזיהוי פנים, קול ותנועה, המשולבות במצלמות האבטחה ובמערכות השירות הציבוריות.
המערכות העירוניות החכמות בסין מבוססות על שלושה עקרונות מרכזיים: קישוריות מלאה בין כל המערכות והמכשירים, זרימת מידע רציפה בזמן אמת, ומעורבות ממשלתית עמוקה. השילוב הזה הוביל לצמיחה מטאורית – שוק הערים החכמות בסין גדל פי 25 בתוך עשור בלבד.
לקריאה נוספת: חמישה מחוזות מעניינים לניהול עסקים בסין
ההישגים בשטח מרשימים: בהאנגג'ו, מערכת ה-City Brain של Alibaba הצליחה להוריד את העיר מהמקום החמישי למקום החמישים ושבע ברשימת הערים הפקוקות בסין. המערכת מנהלת יותר מ-1,000 צמתים מרומזרים ושיפרה את זמני התגובה לתאונות דרכים ב- 49%. בשנג'ן, מערכות מעקב חכמות מזהות עבירות תנועה בדיוק של 95%.
בתחום השירותים העירוניים, שנגחאי מובילה עם פלטפורמת Citizen Cloud, המספקת גישה ליותר מ-100 שירותים ממשלתיים דרך אפליקציה אחת. בגואנגג'ו, פלטפורמה רפואית אזורית מקשרת בין תיקים רפואיים אלקטרוניים, בתי חולים ומרפאות, ומאפשרת קביעת תורים, תשלומים ומשלוחי תרופות עד הבית.
אולם, המהפכה הזו מעוררת גם דאגה.
ראשית, ברמת הפרטיות והחירות האישית: סין מובילה בעולם במספר מצלמות האבטחה לנפש, עם כמעט מצלמה לכל שני אזרחים. המצלמות משתמשות בטכנולוגיות זיהוי פנים וזיהוי רגשות, ומסוגלות לחזות "התנהגות בעייתית" במרחב הציבורי. מערכות המעקב התרחבו והן כבר לא נמצאות רק בתשתיות העירוניות אלא גם במכשירי חשמל ביתיים ומכשירים אלקטרוניים אישיים.
בהקשר זה, יש אתגרים טכנולוגיים משמעותיים. למשל, ב-2019 נחשף מאגר מידע של עיר חכמה שאוחסן על ידי Alibaba ללא הגנת סיסמה. ב-2022, דליפת מידע בשנגחאי חשפה 23 טרה-בייט של מידע אישי, כולל מספרי דרכונים ורשומות משלוחי מזון.
בזירה הבינלאומית, הגישה הסינית מעוררת תגובות מעורבות. בעוד גרמניה וצרפת נוקטות עמדה זהירה כלפי טכנולוגיות סיניות בתשתיות קריטיות, מדינות כמו מלזיה ואינדונזיה מאמצות אותן בהתלהבות. חברות כמו Huawei (יצרנית ציוד תקשורת ואלקטרוניקה), ZTE (חברת טכנולוגיה ותקשורת) ו-Hikvision (חברה מובילה למערכות מעקב ואבטחה) מייצאות פתרונות "עיר בטוחה" ו"עיר חכמה" ברחבי העולם, במיוחד למדינות שהן בעלות בריתה האסטרטגיות של סין.
לקריאה נוספת: ניהול שרשרת אספקה בסין במיקור חוץ: כך תחזקו את העסקים בסין
המודל הסיני הייחודי של "אשכולות ערים (city clusters) מהווה יתרון משמעותי בפיתוח הערים החכמות. גישה זו, שהושקה על ידי Xi Jinping ב-2014, צפויה להוביל להקמת חמישה אשכולות עירוניים מרכזיים עד 2035. אשכולות אלה כבר מתגלים כמנועי צמיחה משמעותיים של התמ"ג הסיני, והפריסה הגיאוגרפית של הערים החכמות מתואמת עם דפוסי הפיתוח האזוריים הללו, כולל ערי לוויין ורשת ארצית של מסילות הרכבת המהירה.
אחד האתגרים המשמעותיים בהערכת התקדמות הערים החכמות בסין הוא שרוב ההערכות המפורטות הן מסמכים פנימיים של הממשלה. מרכזי מחקר נאלצים להסתמך על סקרי רשת ומאגרי מידע לא רשמיים כדי לדרג ולהעריך פרויקטים של ערים חכמות. במקום לפרסם הערכות רשמיות מפורטות, אמצעי התקשורת הממלכתיים מדגישים מחקרים חצי-רשמיים כאינדיקטורים להתפתחות הערים החכמות.
לקריאה נוספת: תעשיית הרכב בסין: גודל אדיר, פיתוח מהיר והזדמנויות מעניינות לחברות טכנולוגיות
מקרה מעניין במיוחד הוא המחאה בג'נגג'ו (Zhengzhou) ב-2022, שם מפגינים שנאבקו להשיב כספים מוקפאים מבנקים גילו שסטטוס האישור שלהם באפליקציית המעקב הבריאותית הפך מירוק לאדום, דבר שמנע מהם תנועה חופשית. מקרה זה ממחיש כיצד מערכות שנועדו במקור לניהול בריאות הציבור יכולות לשמש ככלי לשליטה חברתית.
חשוב לציין שסין לא מסתפקת רק בפיתוח מקומי. תכנית China Standards 2035 נועדה לקבוע סטנדרטים עולמיים לדור הבא של טכנולוגיות, כולל blockchain, מחשוב ענן, רשתות 5G, בינה מלאכותית ומערכות מידע גיאוגרפיות. הוועדה המיוחדת ל"מוח העירוני" של החברה הסינית לפיקוד ובקרה, הציגה חזון שאפתני במיוחד עבור מערכת City Brain של Huawei: "נתרחב בהדרגה ממוח עירוני, למוח מחוזי, למוח לאומי, ולבסוף למוח דיגיטלי עולמי או למערכת עצבים דיגיטלית עולמית." לדברי Liu Feng, סגן מנהל הוועדה, בניית המוח הדיגיטלי העולמי תהיה ההזדמנות השלישית החשובה לייסוד סטנדרטים ומערכות טכנולוגיות עולמיות, אחרי TCP/IP ו-World Wide Web.
עבור חברות טכנולוגיה חדשניות, השוק הסיני לערים חכמות מציע הזדמנויות עצומות. מחקרים מראים שערי המעגל השני ומטה (tier-2) נהנות מחופש רב יותר לחדשנות עם פחות מגבלות בירוקרטיות, ולכן עשויות לשחק תפקיד משמעותי יותר בפיתוח טכנולוגיות ומודלים חדשים של שירות. זה פותח אפשרויות מעניינות במיוחד לשיתופי פעולה בינלאומיים, במיוחד בתחומים כמו תחבורה חכמה, אבטחת סייבר, וניהול משאבים עירוניים.
לקריאה נוספת: למכור בשוק הסיני: היתרונות הבולטים של שירותי סחר בסין
האתגר המרכזי העומד בפני סין הוא להוכיח שערים חכמות יכולות לשרת את התושבים מבלי לפגוע בחירויות הבסיסיות שלהם. כפי שאמר ראש הממשלה Li Keqiang, המטרה היא "עיור בסגנון חדש שהוא ממוקד באדם". הטכנולוגיה היא המפתח לבניית עיר חכמה, אך היא אינה מספיקה כדי להפוך עיר לחכמה באמת.
