המטאוורס הסיני – עולם וירטואלי מקביל שאינו קשור לפייסבוק

מאז שחברת פייסבוק שינתה את שמה ל- Meta, טרנד המטאוורס (Metaverse) השתלט על השיח בעולם הטכנולוגיה. ולמרות שפייסבוק עצמה חסומה בסין, הטרנד המדובר לא פסח גם על השוק הסיני. אולי זה יישמע לכם מפתיע, אבל עד כה הוגשו כ-16 אלף בקשות לרישום סימן מסחרי הקשור לעולם המטאוורס בסין, ובחברת המחקר International Data Corporation מעריכים שעד שנת 2025 יהיו לכ- 37 מיליון משתמשים סינים אווטארים במטאוורס. שווי תעשיית המטאוורס בסין עומד על כשמונה טריליון דולר, כך על פי מורגן סטנלי, וכל חברות הענק בסין כבר שם – באידו, עליבאבא, טנסנט ועוד רבים וטובים שעלו על העגלה והחלו להשקיע בפיתוח הטכנולוגיה. אפילו ממשלת סין כבר הקימה את הוועדה הייעודית- Metaverse Industry Committee וגם ממשלות מקומיות של מחוזות שונים (למשל שנגחאי) התייחסו לקידום הטכנולוגיה הרלוונטית בתוכניות החומש שלהן.

אז מהו למעשה המטאוורס הסיני, במה הוא שונה מהגרסה המערבית, ומה חשוב לחברות ומותגים בינלאומיים לדעת בנושא? המשיכו לקרוא וננסה לענות על הכל.

מה זה מטאוורס ומה מייחד את הגרסה הסינית שלו?

לטובת מי שעד עכשיו לא העמיק בנושא, נסביר שמדובר בדור הבא של האינטרנט, שהוא יקום וירטואלי תלת ממדי, שבו מטשטש הגבול בין המרחב הפיזי למרחב המדומיין. בעזרת משקפיים מיוחדים וטכנולוגיות כגון מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) ומציאות מעורבת (MR), משתמשים המיוצגים באמצעות דמויות וירטואליות (אוואטרים) יכולים להפליג לעולם אחר ולעשות בו כמעט כל מה שאנו רגילים לעשות בחיי היומיום – החל מללכת לעבודה, לעשות קניות, ללכת לסרט או לשבת על כוס קפה עם חברים.

למטאוורס הסיני מספר מאפיינים שמייחדים אותו ומבדילים בינו לבין המטאוורס המתפתח במערב. ראשית, המטאוורס הסיני הוא עצמאי ופועל במקביל לזה הבינלאומי. כלומר, ייעשה בו שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין סינית ובמטבע היואן הדיגיטלי, ואילו הגישה למטבעות דיגיטליים מערביים  תיחסם. למרות זאת, Timothée Semelin מחברת Web3 צופה כי המטאוורס הסיני יהיה המטאוורס הגדול בעולם עד שנת 2030.

כמו כן, בשונה מהמטאוורס הבינלאומי שממקד את תשומת לב המשתמש בנראות ובאסתטיקה של הממשקים, בסין מושם דגש גם על צלילים. המטאוורס הסיני לא מסתפק בדמויות וירטואליות חזותיות, אלא שנעשה ניסיון להצמיד להן גם קול, ובכך לשפר את התקשורת ביניהן. הנחת המוצא היא שחוויית משתמש רב-חושית כזאת תגרום למשתמשים לשוב ולהשתמש בפלטפורמה.

לבסוף, הבדל נוסף ואולי המשמעותי ביותר בין המטאוורס הסיני לבינלאומי הוא הרגולציה והצנזורה. בעוד שבבייג'ינג ברור שהמטאוורס יכול לסייע לסין להגשים את חלומה לעמוד בחוד החנית של טכנולוגיית הבינה המלאכותית עד שנת 2030, מקונן גם חשש מפני פגיעה בביטחון הלאומי, הפרת פרטיות או הגרוע מכל – הפצה של מסרים שאינם תואמים לרוח הממשל. נכון לעכשיו, וכל עוד הטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים, הממשלה טרם נקטה עמדה ברורה בנוגע למעמד המטאוורס בסין. יחד עם זאת, כל ההערכות מתייחסות לכך שחקיקת תקנות והצבת מגבלות על מרחבי המטאוורס בסין הם רק עניין של זמן, וזה כנראה יהיה אחד האתגרים הייחודיים של חברות מערביות שירצו לקחת בו חלק.

אהדת הקהל

צרכנים סיניים ידועים כקהל המאמץ לקרבו טכנולוגיה מתקדמת, קל וחומר כשמדובר בדור הבא של האינטרנט. בסקר שערכה חברת Newzoo עולה ש-78% מהנשאלים הסינים בגילאי 14-50 הביעו עניין ברעיון של תקשורת וחברות סביב משחקים וירטואליים, זאת בהשוואה ל- 57% בארצות הברית ו- 47% באנגליה. יתרה מזאת, 82% מהנשאלים הסינים העידו על אופטימיות בכל הקשור ליתרונות של המטאוורס, גם הפעם בפער מול מדינות המערב – 72 ו- 67 אחוזי תמיכה בארצות הברית ובאנגליה, בהתאמה.

כיצד עסקים יכולים להשתלב במטאוורס הסיני?

מרחב המטאוורס הסיני מתקיים במקביל למציאות הגלויה לעין, וכפי שבחיים האמתיים סין מהווה כר פורה של הזדמנויות לעסקים בינלאומיים, כך היא מתפקדת גם במרחב הווירטואלי.

הזדמנויות עסקיות לחברות טכנולוגיה בתחומי החומרה, תוכנה והמציאות המדומה – כדי לפתח ולהקים את המטאוורס בסין, יש צורך מתמיד במעבדים גרפיים (GPU), בתוכנות תלת ממד, בפתרונות מחשוב ענן ועוד אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו את המעבר לעולם הווירטואלי, את השהייה בו, ואת מימושו המקסימלי בחוויית המשתמש. יש לציין שתעשיות אלה פורחות בסין, כפי שמראים הנתונים הבאים: בסוף שנת 2020 תעשיית המציאות המדומה (VR) בסין היוותה כ-44% מהשוק העולמי כולו, ושוויה הוערך בכשמונה מיליארד דולר. תעשיית המציאות הרבודה (AR) טרם הגיע לרמה זו אך היא מתפתחת בקצב מסחרר בסין. בשנת 2021 הרווחים בתעשיית המציאות הרבודה בסין (בתחומי תוכנה, חומרה, תוכן ושירותים) חצו את רף השלושה מיליארד דולר.

מעניין להתבונן באילו תעשיות מוטמעות טכנולוגיות של מציאות מדומה ומציאות רבודה. תחום הגיימינג הוא התשובה המובנת מאליה, אך כעת משתמשים יוכלו לשחק זה עם זה או לקחת חלק בפעילויות שיזמו המותגים המוצגים במטאוורס. למשל, חברת אופנת העילית לואי ויטון השיקה משחק לרגל יום ההולדת של המייסד, בו המשתתפים התבקשו לאסוף 200 נרות. תחום אחר מסקרן ומפתיע הוא תחום התיירות. בנובמבר 2021 הושק בפארק ZhangJiaJie מרכז למידה ופיתוח וירטואלי, שמטרתו לייצר אינטגרציה בין עולמות המטאוורס והתיירות.

מומלץ למשקיעים וחברות טכנולוגיה בינלאומיות לזכור שבסין עדיין חסר הרבה ידע מקצועי הדרוש לפיתוח הטכנולוגיות, ועל כן גם הממשלה מציעה הטבות ותמריצים לחברות בינלאומיות המסוגלות לסייע לסין להתקדם בחזית זו. לפיכך, מדובר בהזדמנות פז לשקול כניסה לשוק הסיני ולמלא את החסך.

קראו עוד על חדשנות ישראלית בסין כדי ללמוד מה צריך סטארט-אפ ישראלי בשוק הסיני

הזדמנויות שיווקיות למותגי קמעונאות – בהינתן שסיבוב בסופרמרקט או בקניון יהיו חלק מהחוויות שניתן ליהנות מהן במטאוורס, הזדמנויות שיווקיות חדשות נפתחות גם בפני מותגי אופנה, קוסמטיקה, טואלטיקה, ומוצרי צריכה כגון מזון ומשקאות, הידועים בשם Fast-moving consumer goods או בקיצור FMCG. כך למשל, חברות יוכלו להציג על המדפים או בחלונות הראווה את המוצרים שלהן כדי להגדיל את החשיפה למותג. שירותים משלימים כגון משחקי בישול, או משחקים כדוגמת זה של לואי ויטון, יוכלו לסייע בהדרכה וחינוך הקהל וכן ליצור חוויה אקטיבית וחיובית שאותה לקוחות פוטנציאליים יקשרו למותג.

לדברי המומחים – התנאי ההכרחי לצליחת המעבר למטאוורס הוא העתק של חווית המשתמש במציאות הפיזית למציאות הווירטואלית. במילים אחרות, האתגר הגדול ביותר בקרב חברות B2C המעוניינות להשתלב במרחב המטאוורס הוא יצירת טרנספורמציה דיגיטלית המעניקה למשתמש את אותה חוויה ורמת שירות באופליין וגם באונליין.

בינתיים נראה שלסין יש את כל מה שהיא צריכה על מנת לפתח מרחב מטאוורס עצמאי – קהל נלהב, שוק מקומי גדול ותמיכה אקטיבית מצד ממשלות מקומיות. עם זאת, הממשלה המרכזית טרם גיבשה רגולציות בתחום זה, ובהחלט מסקרן להמתין ולראות את ההתפתחויות.